נתחיל בתרגיל קצר. אני אשאל אתכם שאלה: מהם, לדעתכם כמובן, שלושת הכלים החשובים ביותר כשמחפשים את המשרה הראשונה בהייטק? קחו כמה שניות לחשוב על תשובה, אם אתם רוצים להגדיל ראש – אתם מוזמנים גם לכתוב על דף קטן.
חשבתם? מעולה. עכשיו, החלק הבא של התרגיל: משלושת הכלים שכתבתם, אבקש שתבחרו אחד. כלי אחד שמבחינתכם הכי חשוב שיהיה לכם, כשאתם מחפשים את משרת ההייטק הראשונה שלכם. קשה לבחור, נכון? אחרי שבחרתם - המשיכו לקרוא.

בשנים האחרונות פנו אלי עשרות אנשים על מנת שאעזור להם למצוא את התפקיד הראשון שלהם בהייטק. הרבה מאד גם הביעו עניין במסלול שעברתי, הרי שגם אם נבחן את כלל משרות הדאטה הפתוחות בלינקדאין, אני בספק אם נמצא אחת שדרישות הסף שלה זה תואר בספרות או בחינוך. אז מצד אחד, יש פה סיפור מאד לא שגרתי ומעורר פליאה. מצד שני, ״ממורה לספרות לדאטה אנליסט״ זו רק כותרת שממצה את כל התהליך. מה שלא רואים – זה את הדרך לשם.
הדרך למשרד המעוצב, המק-בוק וכרטיס התן-ביס, לא הייתה פשוטה. היא לוותה באין ספור הודעות לאי-מייל שהתחילו במילים ״Thank you for applying״ והסתיימו במשפט: "Unfortunately, we will not be moving forward with your application, but we appreciate your time and interest."
עבורי, כל הודעה כזאת הייתה כמו משקולת על הגב. היו משקולות כבדות יותר, היו כאלה שפחות והיו את אלו שכמעט שברו אותי. היו ימים שקמתי בבוקר, תוהה לעצמי בשביל מה אני צריך את כל הקושי הזה. הייתי עייף, מותש, חבוט וחסר מוטיבציה. סביבי היו קולות של ״זה לא אפשרי״, או ״איך אתה מצפה להגיע לתפקיד כזה בלי תואר?״. אלה לא עזרו למוטיבציה ולרצון שלי להמשיך.
אבל הסוד הוא להתאושש. הרי, בסופו של דבר, משקולות גם יכולות לעזור לנו להתחזק, אם אנחנו משתמשים בהן נכון (לא סתם אנשים משלמים אלפי שקלים בשנה לחדר כושר). אז לקחתי את הודעות הדחייה, ובמקום להתבאס מעצם העובדה שקיבלתי אותן, ניסיתי להבין למה דחו אותי מלכתחילה. כל בדיקה כזאת העלתה תשובה אחרת. פעם זה היה קורות חיים שלא תואמים את המשרה, פעם אחרת זה היה כי הגשתי מועמדות למשרות לא ריאליות בכלל -כמו משרות ניהול, היו פעמים שמשימת הבית שלי לא הייתה מקצועית מספיק והסיבות רק נערמו. עם כל תובנה כזאת, התחלתי לנתח ולהבין את החולשות שלי ולחפש איפה אני יכול להשתפר, למדתי עוד על תפקידים ועל היכולת והסיכוי שלי להתקבל אליהם, זאת לצד כלים מקצועיים וטכניים.
זה לקח לי שנתיים. שנתיים מהרגע שבו החלטתי שאני עוזב את ההוראה לטובת ההייטק עד שקיבלתי את הצעת העבודה הראשונה שלי. אני זוכר את היום הזה כאילו הוא היה אתמול. זה היה בצהריים של יום שישי. התמודדתי עם עוד מישהי על משרת Business Data Analyst. כל הראיונות כבר עברו והחברה הייתה צריכה לקבל החלטה את מי היא מקבלת. הייתי כל כך לחוץ, שכדי להסיח את דעתי אשתי הציעה שנלך לאכול המבורגר. ברחוב הירקון בתל אביב, ממש לפני שהגענו למסעדה, קיבלתי בפעם הראשונה את ההודעה הבאה:
"Hi Idan, Following our conversation, It's with great pleasure that I extend to you the attached agreement to join our company!"
התיישבנו בשולחן ולפני שהסתכלנו בתפריט, הסתכלנו על החוזה, מנסים להפנים שזה אמיתי. בכיתי מרוב התרגשות.כשהמלצרית שאלה אותי מה ארצה ליד ההמבורגר – צ׳יפס או טבעות בצל, עניתי לה ״גם וגם, היום אני חוגג״. נזכרתי בימים בהם לימדתי ספרות בבית הספר, בהם דיברנו בכיתה על קתרזיס, שהוא הרגע בו הסיפור מגיע לשיא שלו ועל החשיבות שלו במחזה. זה היה הקתרזיס הפרטי שלי.
לכן, כששואלים אותי מה לדעתי הוא הכלי החשוב ביותר להצטייד בו כשמתחילים לחפש עבודה בהייטק, אני עונה -. המעבר הזה, בטח לאלו מכם שלא מגיעים מהתחום, הוא מאתגר, לא פשוט ולפעמים גם מייגע. הוא דורש מאיתנו לצאת מאיזור הנוחות שלנו באופן יום-יומי, להתמודד עם אכזבות, כשלונות, ביקורת עצמית, אי ודאות, קולות שליליים מהסביבה ועוד הרבה. הרבה מאד.
לסיכום, המעבר להייטק אפשרי. אני עשיתי אותו, כמו רבים אחרים לפניי ואחריי. אבל בלי סבלנות ואורך רוח, לא הייתי מסוגל לעשות זאת. לכן העצה הבאה שאני יכול לתת לכם, היא לא לעשות את זה לבד. אל תחששו להתייעץ עם אנשים שכבר עשו את זה, הם כבר למדו דבר או שניים ויכולים לחסוך לכם זמן יקר והמון תסכול. בנימה יותר אישית, אשמח להיות מי שמייעץ ומלווה אתכם בהתנעת הדרך למשרה הבאה שלכם. להיות מוקד לשאלות, אוזן קשבת ומתן עצות.
גם אתם רוצים לקחת את הקריירה שלכם לשלב הבא? גם מחפשים את מפתח הכניסה שלכם להיי-טק? צרו קשר, ונבנה את המסלול שלכם ביחד!
Comments